לחם, קדימה לחם / La Fête du Pain

לכל יום יש שם שנתנו לו הנוצרים הקתולים והאורתודוקסים. כל יום והקדוש שלו. אתם בטח מכירים את ולנטינוס (ולנטיין) שהוצא להורג ביום ה- 14 לפברואר ומאז שנת 1492 חוגגים את יום האוהבים בתאריך זה (ועד היום לא ברור בדיוק ההקשר). או את סילבסטר הראשון שכיהן כאפיפיור במאה הראשונה לספירה ויום מותו – 31 לדצמבר – הפך לחג לציון כניסת השנה האזרחית החדשה. או את הקדוש פטריק, מבשר הנצרות באירלנד ומגרש הנחשים מהאי, שחי גם הוא במאה הראשונה לספירה ונפטר ביום ה- 17 למרץ, הלוא הוא סנט פטריק'ס דיי הנחגג בירוק, בשמחה ובבירה. סידור השמות לפי ימי לוח השנה מקל גם על הורים לבחור את שמו של בנם או בתם. מקובל לבדוק בלוח השנה מיהו הקדוש הרלבנטי ביום ההולדת של הצאצא או הצאצאית, ולקרוא לו או לה על שמו.

הקדוש הונורה (Saint Honoré), פטרון האופים, הטוחנים וסוחרי הקמח, חי במאה השישית לספירה, ונפטר ביום 16 למאי.

אכילת תבואה או קמח לחם הגיעה לאירופה, ככל הנראה ממצרים, בתקופת היוונים. המאפיות הציבוריות הראשונות הופיעו בתקופת הרומאים, באזור המאה השלישית או הרביעית לספירה. לצרפת (גאליה של אותם הימים) הגיע הלחם על-ידי הפיניקים שייסדו את הקולוניה של מרסיי. כמו כל דבר בצרפת, הפך מקצוע האופים למאורגן ולמאוגד בגילדה מקצועית שכלליה מעוגנים בחקיקה (כמו לשכת עורכי הדין או רואי החשבון של היום). על מנת לעבוד בתחום נדרש היה ללמוד ולהתמחות אצל אופה מוסמך חבר הגילדה, להתקבל לגילדה ולהתחייב לעסוק בתחום במשך כל ימי חייך. משורת האופים משחרר רק המוות…

מקורו של המונח הצרפתי boulanger לאופה נובע מה- boule des miches, צורת הכדור של כיכרות הלחם (או יותר נכון, הבצק) המונחים להתפחה בטרם האפייה. קודם לכן נקראו האופים talemeliers על שמו של הכלי בו השתמשו לניפוי קמח.

אתמול, יום שני 17.5.10 הסתיימו חגיגות הלחם ברחבי צרפת, שמתקיימות כל שנה במהלך השבוע בו נפטר הקדוש הונורה, בין התאריכים 10-17.5. בפריז מתרכזות החגיגות באוהל ענק שמוקם ברחבה שלפני כנסיית הנוטרה-דאם, אם כי בכל מאפיה ומאפיה מציינים את האירוע. כל שנה מארחת עיר הבירה אופים מאזור אחר בצרפת ונותנת כבוד לאותו אזור.

במהלך החגיגות מתקיימות תחרויות רבות. למשל, השנה התקיימה בפעם ה-17 תחרות הבאגט המסורתי הטוב ביותר בפריז. השופטים מתכנסים ובוחנים את הבאגטים בחינה מרובעת: מראה, אפייה, ארומה, המרקם והטעם. בסופו של דבר נבחר השנה הבאגט שאפה ג'יבריל בודיאן ממאפיית Pain Abbesses שברובע ה- 18.

אחד השופטים היה פרופ' סטיבן קפלן, שהוא מומחה להיסטוריה של לחם. כן, כן. טיפוס הזוי לחלוטין, שכתב ספר על ההיסטוריה של הלחם בצרפת. פרופ' קפלן התארח בתוכניתו של קונאן או'בריאן בשנת 2007, בראיון משעשע ביותר, בו התוודה כי הוא מכין בעצמו לחם ומביא אותו לכל מסעדה שבה הוא סועד, והדגים בצורה אירוטית למדי כיצד טועמים באגט. הצליח להביך אפילו את קונאן. 9 דקות משעשעות ושוות צפייה.

מירה-בל טועמת וכותבת. יולה מצלמת וטועמת. וביחד אנחנו MiYu
מעדניה עסקית – כתיבה שיווקית וצילום תדמיתי – יצירתיות בתחום הגסטרונומיה

לתחילת הפוסט
לדף הבית»